ורד אהובה, הרגשתי כל כך הרבה כאב, תסכול, ממש סתיו בחלונות ורוח קרה מנשבת. לא פשוט. אני רוצה לומר שאת אמיצה ואמיתית. חשופה בלא משוא פנים, נעמדת מול האמת העירומה שלך. לא עושה פוזה לאף אחד. אני כה מעריכה את תנועת העמידה הזקופה אל מול השבריריות , הנוגות, הכאב והפצע. מרגישה שאת משתקפת בהרבה נשים אילמות. חיבוק אמיץ ומאמץ אל ליבי. את משוררת נפלאה.